|
|
|
ניהול הסכסוך |
|
|
| תוצאות 1 - 10 מתוך 29 לניהול הסכסוך |
|
| תכנית ההתנתקות - הרעיון ושברו. עורך: י' בר סימן טוב, 2009 |
|
בשנת 2005 ביצעה ישראל מהלך של התנתקות מרצועת-עזה ומיישובים אחדים בצפון השומרון ופינתה כ-8,000 מתיישבים ו-25 יישובים. מחקר זה בוחן את השלכותיה החברתיות, הפוליטיות, האידיאולוגיות והפסיכולוגיות של ההתנתקות על החברה הישראלית, ואת השפעת ההתנתקות על הסכסוך הישראלי-פלסטיני. בנוסף, בוחן המחקר את הטיפול שניתן למפונים ומנתח את השפעת של התִקשורת על המהלך. |
|
 הורד מאמר מלא |
להרחבה |
|
|
|
| המקומות הקדושים בירושלים העתיקה: אופציות לניהולם במסגרת הסדר מדיני; י' רייטר, 2008. |
|
ניהול המקומות הקדושים בירושלים במסגרת הסדר-שלום עתידי, הוא סוגיה קשה וסבוכה. מחקר זה מציג שלוש חלופות לפתרון סוגיה זו ומתמקד בהצעה לנהל את המקומות הקדושים על-ידי צד שלישי לתקופת-ביניים שתינתן לחידוש, תוך האצלת סמכויות למוסדות הדתיים לנהל את המקומות שבניהולם כיום, בכפוף למספר מִגבלות שימנעו שינויים חד-צדדיים. המחקר מתאר את המצב הקיים ואת הבעיות שהוא יוצר, בעיקר בסוגיית הר הבית והכותל המערבי. לסיום מובאת סקירת הנושאים שהסדר עתידי במקומות הקדושים אמור לעסוק בהם. |
|
|
|
להרחבה |
|
|
|
| .מלחמה, שלום ויחסים בינלאומיים באסלאם בן זמננו: פתוות בנושא שלום עם ישראל. עורך: י' רייטר, 2008 |
|
מחקר זה עוסק בהגות אסלאמית המבקשת להתאים את ההלכה המוסלמית- ה"שריעה"- למציאות המדינית של יחסים בינלאומיים מודרניים, ובמיוחד בהתייחס להסכמי-שלום עם ישראל. סוגיה זו נחקרת תוך בחינת פסקי-הלכה אסלאמיים ("פתוות") המאירים את קו המחלוקת בחברה המוסלמית בת-זמננו. לצד העמדות הרדיקליות, השוללות שלום עם ישראל, מציג המחקר פסקי-הלכה המייצגים עמדה פרגמאטית המוצאת בשריעה תימוכין לכך שהמצב הטבעי בין האסלאם לעולם הלא-מוסלמי הוא מצב של שלום, כולל שלום-קבע ויחסים דיפלומטיים עם מדינת-ישראל. במחקר מובאים בעברית, פסקי-הלכה אסלאמיים (בתרגום גלית חזן) וכן צילומים של עשרות מסמכים ופסקי-הלכה בערבית. |
|
 הורד תקציר המאמר |
להרחבה |
|
|
|
| הערכת שיתוף הפעולה בין ארגונים פלסטיניים וישראליים בחברה האזרחית; מ' כהנוב, ו' סאלם, ר' נסראללה וי' ניומן, 2007 |
|
העימות האלים הישראלי-פלסטיני שהחל בסוף ספטמבר 2000, גרם פגיעה קשה בפעילות הארגונים האזרחיים שפעלו משני עברי המתרס לקידום תהליך השלום. עם זאת, הפעילות המשותפת של ארגונים אלה לא פסקה לחלוטין. מחקר זה בוחן את שיתופי הפעולה בין הארגונים הישראליים והפלסטיניים בחברה האזרחית. חשיבותו בכך שהוא מציע קווים מנחים לשיתופי-פעולה עתידיים בהתייחס למצב הסכסוך ולאַ-סימטריה שלו. המחקר מצביע על הצורך בהערכה שוטפת של תהליכי שיתוף-פעולה, על-מנת לקדם תהליכים באופן אפקטיבי יותר, כדי לענות על צורכיהם הבסיסיים של שני הצדדים וכדי לסייע לתומכים החיצוניים לעקוב מקרוב אחר המגעים הנעשים בתמיכתם. |
|
|
|
להרחבה |
|
|
|
| ההתנתקות מחבל עזה ומצפון השומרון - פינוי, פיצוי ולגיטימציה. ק' טמיר, י' בר סימן טוב, 2007 |
|
מחקר זה מתמקד בבחינת הפיצוי כאמצעי להבטחת לגיטימציה למהלך ההתנתקות שביצעה ממשלת ישראל מרצועת-עזה ומיישובים אחדים בצפון השומרון בשנת 2005. המחקר בוחן את התפיסה שעומדת מאחורי חוק פינוי-פיצוי, את הקמת מנהלת סל"ע ותפקודה כמוסד הממשלתי שהופקד על ביצוע החוק, את יחס המפונים אל חוק זה, את תִפקודה של המנהלה כזרוע המבצעת של החוק ואת הביקורת שמתח מבקר המדינה על תפקוד המִנהלה. המחקר מצביע על הקושי להשתמש בפיצוי כספי, ויהא הנדיב ביותר, כאמצעי להשגת לגיטימציה הנוגדת לחלוטין את סולם הערכים של המפונים. |
|
הורד מאמר מלא |
להרחבה |
|
|
|
| מירושלים למכה ובחזרה - ההתלכדות המוסלמית סביב ירושלים. י' רייטר, 2005 |
|
האם סוגיית ירושלים והמקומות הקדושים היא סלע-מחלוקת בלתי-פתיר? עד כמה יכולים הדת וסמליה לחסום את הדרך לפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני? מחקר זה מנסה לענות על שאלות אלו תוך עיון בתפיסות אסלאמיות וערביות בנות-זמננו. המחקר דן באתוס האסלאמי העכשווי של ירושלים ובזיקה שבינו לבין היעדים הפוליטיים של הפלסטינים ושל גורמים ערביים ואסלאמיים אחרים. הדיון מתמקד בשינוי מעמדהּ הדתי והפוליטי של ירושלים מאז 1967 ובמרכזו שלושה תהליכים: העצמת קדושתה של ירושלים באסלאם; הכחשת הזיקה היהודית ההיסטורית לירושלים, להר הבית ולכותל המערבי והטמעה המונית של מיתוסים אסלאמיים היסטוריים בעוצמה היוצרת מציאות חדשה. המחקר מפרט את מחוללי התמורה ומטרותיהם, את טכניקות הבְניית השינוי במעמדה של ירושלים ומקומותיה הקדושים, את שיטות ההפצה והגיוס של העולם המוסלמי ואת יחסי הגומלין בין שדה הפעולה הפוליטי לבין סוכני ומחוללי השיח הדתי, ואת השלכותיהם האפשריות על עתיד המשא ומתן בסוגיית ירושלים. |
|
|
הורד תקציר המאמר |
להרחבה |
|
|
|
| התמודדות עם טרור בירושלים 1967-2003, ג' פארן, ע' פדהצור, א' פרליגר, 2005 |
|
החל משנת 1993, וביתר שאת מאז פרוץ אינתיפאדת אל-אקצא, הפכו פיגועי התאבדות במרכזים עירוניים בישראל לחיזיון נפוץ ולכלי מאבק בידי ארגוני הטרור הפלסטיניים. מחקר זה בוחן, באמצעות המקרה של ירושלים, את השלבים והרכיבים השונים של התמודדות עירונית מול טרור, תוך ניסיון למפּות את המאפיינים הייחודיים של כל שלב ושלב. המחקר מנתח כיצד מערכות ציבוריות פועלות בנושא, ומנסה להבין מדוע טרם גיבשה ישראל דוקטרינה ברורה להתמודדות עם טרור עירוני. בנוסף לכך הוא מציג מסקנות שיש בהן לייעל את התמודדותה של ירושלים ושל ערים אחרות מול הטרור. |
|
|
הורד תקציר המאמר |
להרחבה |
|
|
|
| הסכסוך הישראלי-פלסטיני: מתהליך שלום לעימות אלים 2000 – 2005. עורך: י' בר סימן טוב, 2005 |
|
המחקר בוחן את אופן ניהול העימות על-ידי ישראל והפלסטינים לאורך חמש שנים. הוא מתמקד בגורמי העימות, במטרות הצדדים, בתפיסות שנקטו לגבי העימות בשלבים שונים, במאפייניו הייחודיים של העימות כסכסוך נְמוך-עצימות (low intensity conflict), באסטרטגיית הניהול של הצדדים, בסיבות לכישלון המאמצים לסיים את העימות או למתְנו, והוא בוחן את החלופות שיקלו על המעבר מניהולו ליישובו, כולל תכנית ההתנתקות מרצועת-עזה. |
|
|
|
להרחבה |
|
|
|
|
|
|
