תרומות בלוג צור קשר דף הבית
מכון ירושלים ללימודי ישראל
דף הבית    פרסומים   ירושלים
פרסומים
ירושלים
מדיניות סביבתית
ניהול הסכסוך
חדשנות וצמיחה
קטלוג פרסומים
חיפוש במאמרים
ירושלים
תוצאות 1 - 10 מתוך 36 לירושלים
התרבות ככלי להתחדשות ערים, א' ילינק, 2009
בשנים שלאחר מלחמת העולם השנייה התפתחה בהדרגה תופעת פרבור שעיקרה מעבר של אוכלוסיה אמידה ובני המעמד הבינוני ממרכז העיר אל עבר הפרברים. המגורים בפרברים בבית צמוד קרקע עם גינה נתפסו על ידי מספר הולך וגדל מקרב בני המעמד הבינוני כאיכותיים יותר מאשר המגורים במרכז העיר, אשר הפך עם הזמן למוקד לרעש, לזיהום אוויר, לצפיפות וגודש, ולפשע בעיקר בשעות הלילה. העלייה במספר כלי הרכב הפרטיים ומדיניות התכנון העירוני בתקופה זו, עודדו את תופעת הפרבור על ידי השקעה בכבישים רחבי ידיים והפשרת קרקעות למגורים צמודי קרקע במחיר נמוך יותר בפרברים.

הורד מאמר מלא
להרחבה
אגן נחל קדרון - המרחב החזותי של העיר העתיקה בירושלים. עורך: י' קמחי, 2009
מחקר זה עוסק במצבו של אזור העיר העתיקה בירושלים, בוחן את תכונות האזור ומאפייניו ההיסטוריים, הפיזיים, החברתיים והכלכליים, ומציע מדיניות בת-קיימא לפיתוחו ולשימורו. הוא מניח בסיס-מידע רחב שיוכל לשמש את רשויות התכנון בהכנת תכניות מפורטות יותר לאזור זה. המחקר מציע עקרונות פיתוח שיסייעו למצות את תכונותיו של האזור ולבססו מבחינה כלכלית.
הורד תקציר המאמר להרחבה
לקראת ניהול משותף של מרכזי ערים – מרכז העיר של ירושלים. א' ילינק, 2009
מחקר זה בוחן את הניסיון ליצירת גוף ציבורי-פרטי לניהול משותף של מרכז העיר ירושלים על רקע הפרויקט השאפתני לשיקום מרכזה הישן של העיר. המחקר מעלה את הקשיים בהם נתקל התהליך בראשית דרכו, מציע דרכים לפתרונם על סמך הניסיון בעולם וממליץ על מודל מתאים למרכז העיר הירושלמי.

הורד מאמר מלא
להרחבה
חזון לירושלים - תכנית לשיקום ירושלים, בירת ישראל, עורך: ג' עופר, 2009.
למרות עושרה של ירושלים בנכסים היסטוריים וארכיאולוגיים, וחרף יתרונותיה התרבותיים והדתיים והיותה מרכז שלטוני לאומי, נתונה בירת ישראל בתהליך של שקיעה כלכלית, חברתית ותדמיתית. מטרתו המרכזית של מחקר זה היא להציע תכנית לשיקום ירושלים. המחקר מדגיש שלושה "מנופים" שיניעו את תהליך השיקום: הכפלה של המגזר העוסק בהשכלה גבוהה ובמחקר מדעי בעיר; יצירת רשתות תמיכה ושיתופי-פעולה הדדיים בין הסקטורים השונים, והקמת "כוח-משימה לאומי" שיופקד על ניהול ותקצוב התכנית.

הורד מאמר מלא
להרחבה
ירושלים כיעד להגירה פנימית של צעירות פלסטיניות-ישראליות; א' מסרי-חרזאללה (בשיתוף מחקרי פלורסהיימר, האוניברסיטה העברית בירושלים), 2008.
מחקר זה עוסק בהגירתן של צעירות פלסטיניות-ישראליות מיישובים ערביים ברחבי ישראל לירושלים ובבחירתן להשתקע בעיר ולא לשוב למקום הולדתן. המחקר בוחן את השיקולים המנחים את החלטתן הראשונית של הצעירות להגיע לירושלים לצורכי לימודים או עבודה, ואת החלטתן להשתקע בעיר. מלבד זאת המחקר בוחן את המאפיינים של צעירות אלה, את מאפייניה הייחודיים של ירושלים כעיר קולטת הגירה, את אזורי המגורים המועדפים על פלסטיניות-ישראליות בירושלים ואת התמורות החברתיות-כלכליות שחלו בחייהן בעקבות המעבר לירושלים.
להרחבה
40 שנה בירושלים – 2007-1967; עורכים: א' אחימאיר וי' בר-סימן-טוב, 2008.
ירושלים ממזגת בין חיי יומיום לחיי נצח ובין ערכים והיסטוריה ללהט פוליטי עכשווי. ההרכב המיוחד והסבוך של אוכלוסייתה יוצר פסיפס של שכונות, עדות ואורחות-חיים, שאין דומה לו בעולם. מחקר זה סוקר את התהליכים המרכזיים שעברו על העיר ב-40 השנים האחרונות, בוחן את מצב העיר 40 שנה לאחר מלחמת ששת הימים ומציע דרכים לבלום תהליכים שליליים, לנהל את המציאות הסבוכה ולהיערך לעתיד טוב יותר לעיר ולתושביה. המחקר נועד לתרום להבנת מורכבותה ואופייה הייחודיים של ירושלים ולסייע בקידומה.

הורד מאמר מלא
להרחבה
כיכר השוק ריקה - עלייתה ונפילתה של ירושלים הערבית 1967-2007, ה' כהן, 2007
מחקר זה מנתח את הזירה הפוליטית במזרח ירושלים לאחר 40 שנות שלטון ישראלי. המחקר חושף בין השאר את מערכות היחסים המורכבות שבין מבצעי פיגועים למפעיליהם ובין אנשי חמאס לבין סביבתם התומכת, ומנתח את המאבקים המשותפים הישראליים-פלסטיניים. המחקר ממפּה את הגורמים הפעילים ברבדים: החברתי, הפוליטי והצבאי ועורך מאזן של כישלונותיהם והצלחותיהם.
להרחבה
האגן ההיסטורי של ירושלים: בעיות וחלופות לפתרונן, עורך: א' רמון, 2007
מטרתו המרכזית של המחקר היא להציע חלופות להסדר באגן ההיסטורי של ירושלים, שהוא לב-לִבּו של הסכסוך הישראלי-פלסטיני ומקום מקודש ונערץ למאות מיליוני מאמינים בעולם. החידוש המרכזי במחקר הוא הדיון בהצעות למעורבות בינלאומית (במינונים שונים) בניהול האגן ההיסטורי של ירושלים. הנחת המוצא של המחקר היא שדווקא במעורבות זו טמונים סיכויים טובים יותר להסדר, במיוחד עקב חוסר האמון העמוק השורר בין שני הצדדים לסכסוך ולאור חשיבותו הדתית והתרבותית העצומה של האגן ההיסטורי של העיר.
הורד תקציר המאמר להרחבה
גדר הביטחון בירושלים - השלכות בניית הגדר על תושבי העיר, וחלופות אפשריות. עורך: י' קמחי, 2006
גדר הביטחון נועדה להעניק ביטחון לירושלים ולתושביה, אך השלכותיה החברתיות, האנושיות והכלכליות הן מרחיקות-לכת. מחקר זה עוסק בהשלכות של הגדר על מסכת-חייהם של ערביי מזרח ירושלים ובהשלכותיה הכלכליות והחברתיות על כלל תושבי העיר. המחקר מנתח את השינוי הצפוי למרקם החיים של משפחות פלסטיניות המתגוררות בירושלים ובכפרים הגובלים עִמה באזור יהודה ושומרון. כמו כן הוא בוחן את השפעת הגדר על תפקוד המוסדות הנוצריים הסמוכים לגדר ואת יחסו של העולם הנוצרי אל המציאות החדשה שהגדר יוצרת. המחקר מציג גם חלופות שונות לתוואי הגדר בפאתי ירושלים.
הורד תקציר המאמר להרחבה
ירושלים כמרכיב בחוסנה הלאומי של ישראל: מדדים למצבהּ של בירת ישראל ומבט לעתיד; י' קמחי, מ' חושן, י. אסף-שפירא, 2006
מחקר זה עוסק במרכזיותה של ירושלים כמרכיב בחוסנה הלאומי של ישראל ומספק תבחינים (אינדיקאטורים) לבחינת מצבהּ הדמוגראפי, הכלכלי, החברתי והפוליטי. המחקר עוסק בסכנות הנשקפות לעיר אם תימשכנה המגמות הקיימות, ממליץ על אפשרויות לגשר על הפערים בין הדימוי לבין המציאות, על דרכים לשנות מגמות עכשוויות ועל דרכים למצות את הפוטנציאל הטמון בירושלים. כמו כן מובאים בו ממצאי סקר בנוגע למידת הנכונות של הציבור היהודי בישראל להתדיין על הסדרים פוליטיים בירושלים.
להרחבה
 הבא 1 2 3 4 
ירושלים
מדיניות סביבתית
ניהול הסיכסוך
חדשנות וצמיחה
מפות ונתונים
חיפוש
חיפוש מתקדם
©כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראל תנאי שימוש יעוץ על ידי InTv.co.il בניית אתרים ICS