|
|
|
ירושלים |
|
|
| תוצאות 1 - 10 מתוך 36 לירושלים |
|
| התרבות ככלי להתחדשות ערים, א' ילינק, 2009 |
|
בשנים שלאחר מלחמת העולם השנייה התפתחה בהדרגה תופעת פרבור שעיקרה מעבר
של אוכלוסיה אמידה ובני המעמד הבינוני ממרכז העיר אל עבר הפרברים. המגורים
בפרברים בבית צמוד קרקע עם גינה נתפסו על ידי מספר הולך וגדל מקרב בני המעמד
הבינוני כאיכותיים יותר מאשר המגורים במרכז העיר, אשר הפך עם הזמן למוקד לרעש,
לזיהום אוויר, לצפיפות וגודש, ולפשע בעיקר בשעות הלילה. העלייה במספר כלי הרכב
הפרטיים ומדיניות התכנון העירוני בתקופה זו, עודדו את תופעת הפרבור על ידי
השקעה בכבישים רחבי ידיים והפשרת קרקעות למגורים צמודי קרקע במחיר נמוך
יותר בפרברים.
|
|
הורד מאמר מלא |
להרחבה |
|
|
|
| חזון לירושלים - תכנית לשיקום ירושלים, בירת ישראל, עורך: ג' עופר, 2009. |
|
למרות עושרה של ירושלים בנכסים היסטוריים וארכיאולוגיים, וחרף יתרונותיה התרבותיים והדתיים והיותה מרכז שלטוני לאומי, נתונה בירת ישראל בתהליך של שקיעה כלכלית, חברתית ותדמיתית. מטרתו המרכזית של מחקר זה היא להציע תכנית לשיקום ירושלים. המחקר מדגיש שלושה "מנופים" שיניעו את תהליך השיקום: הכפלה של המגזר העוסק בהשכלה גבוהה ובמחקר מדעי בעיר; יצירת רשתות תמיכה ושיתופי-פעולה הדדיים בין הסקטורים השונים, והקמת "כוח-משימה לאומי" שיופקד על ניהול ותקצוב התכנית. |
|
הורד מאמר מלא |
להרחבה |
|
|
|
| 40 שנה בירושלים – 2007-1967; עורכים: א' אחימאיר וי' בר-סימן-טוב, 2008. |
|
ירושלים ממזגת בין חיי יומיום לחיי נצח ובין ערכים והיסטוריה ללהט פוליטי עכשווי. ההרכב המיוחד והסבוך של אוכלוסייתה יוצר פסיפס של שכונות, עדות ואורחות-חיים, שאין דומה לו בעולם. מחקר זה סוקר את התהליכים המרכזיים שעברו על העיר ב-40 השנים האחרונות, בוחן את מצב העיר 40 שנה לאחר מלחמת ששת הימים ומציע דרכים לבלום תהליכים שליליים, לנהל את המציאות הסבוכה ולהיערך לעתיד טוב יותר לעיר ולתושביה. המחקר נועד לתרום להבנת מורכבותה ואופייה הייחודיים של ירושלים ולסייע בקידומה. |
|
הורד מאמר מלא |
להרחבה |
|
|
|
| כיכר השוק ריקה - עלייתה ונפילתה של ירושלים הערבית 1967-2007, ה' כהן, 2007 |
|
מחקר זה מנתח את הזירה הפוליטית במזרח ירושלים לאחר 40 שנות שלטון ישראלי. המחקר חושף בין השאר את מערכות היחסים המורכבות שבין מבצעי פיגועים למפעיליהם ובין אנשי חמאס לבין סביבתם התומכת, ומנתח את המאבקים המשותפים הישראליים-פלסטיניים. המחקר ממפּה את הגורמים הפעילים ברבדים: החברתי, הפוליטי והצבאי ועורך מאזן של כישלונותיהם והצלחותיהם. |
|
|
|
להרחבה |
|
|
|
| האגן ההיסטורי של ירושלים: בעיות וחלופות לפתרונן, עורך: א' רמון, 2007 |
|
מטרתו המרכזית של המחקר היא להציע חלופות להסדר באגן ההיסטורי של ירושלים, שהוא לב-לִבּו של הסכסוך הישראלי-פלסטיני ומקום מקודש ונערץ למאות מיליוני מאמינים בעולם. החידוש המרכזי במחקר הוא הדיון בהצעות למעורבות בינלאומית (במינונים שונים) בניהול האגן ההיסטורי של ירושלים. הנחת המוצא של המחקר היא שדווקא במעורבות זו טמונים סיכויים טובים יותר להסדר, במיוחד עקב חוסר האמון העמוק השורר בין שני הצדדים לסכסוך ולאור חשיבותו הדתית והתרבותית העצומה של האגן ההיסטורי של העיר. |
|
הורד תקציר המאמר |
להרחבה |
|
|
|
| גדר הביטחון בירושלים - השלכות בניית הגדר על תושבי העיר, וחלופות אפשריות. עורך: י' קמחי, 2006 |
|
גדר הביטחון נועדה להעניק ביטחון לירושלים ולתושביה, אך השלכותיה החברתיות, האנושיות והכלכליות הן מרחיקות-לכת. מחקר זה עוסק בהשלכות של הגדר על מסכת-חייהם של ערביי מזרח ירושלים ובהשלכותיה הכלכליות והחברתיות על כלל תושבי העיר. המחקר מנתח את השינוי הצפוי למרקם החיים של משפחות פלסטיניות המתגוררות בירושלים ובכפרים הגובלים עִמה באזור יהודה ושומרון. כמו כן הוא בוחן את השפעת הגדר על תפקוד המוסדות הנוצריים הסמוכים לגדר ואת יחסו של העולם הנוצרי אל המציאות החדשה שהגדר יוצרת. המחקר מציג גם חלופות שונות לתוואי הגדר בפאתי ירושלים. |
|
הורד תקציר המאמר |
להרחבה |
|
|
|
|
|
|