כידוע ירושלים פנים רבות לה, ובמיוחד במערכת החינוך או ליתר דיוק מערכות החינוך. מספר התלמידים בבתי הספר בירושלים בשנת הלימודים הנוכחית עומד על כ-241,000 תלמידים, ומספרם שווה למספר התושבים בכמה ערים בארץ (למשל ראשון לציון ואשדוד). במילים אחרות, המגוון החברתי הרחב שיש בירושלים בא לידי ביטוי באחת המערכות המורכבות ביותר - מערכת החינוך.

כפי שמציינת ד"ר מאיה חושן, השינוי המשמעותי ביותר בירושלים ובמערכת החינוך שבה חל בשנת 1967, כאשר שני עמים, שתי תרבויות ושתי ערים השתלבו. לאחר מלחמת ששת הימים גדלה אוכלוסיית ירושלים ב-70,000 איש, ועימה גדלה במידה ניכרת אוכלוסיית התלמידים. במהלך השנים גדלה במהירות האוכלוסייה היהודית והמשיכה לגדול גם האוכלוסייה הערבית. כתוצאה מכך גדלו צורכי החינוך של כל האוכלוסיות ובתי ספר רבים קמו ברחבי העיר.

בשנת הלימודים תשע"א (2010/11) למדו בירושלים בחינוך העברי 152,900 תלמידים: 58,700 תלמידים בבתי ספר השייכים לחינוך הממלכתי והממלכתי-דתי המנוהלים על ידי מנח"י (38%) והיתר - 94,200 (62%) באגף לחינוך חרדי. נתון זה משקף מגמה ארוכת שנים של קצב גידול מהיר יותר של  מספר התלמידים באגף לחינוך חרדי בהשוואה למספר תלמידי החינוך הממלכתי והממלכתי-דתי גם יחד. יש לציין שלראשונה בשנת 1999/2000 מספר תלמידי החינוך החרדי עלה על זה של החינוך הממלכתי והממלכתי-דתי. בשנה זו מספר התלמידים בחינוך החרדי עמד על 69,900 בעוד מספרם של תלמידי מערכת החינוך הממלכתי והממלכתי-דתי עמד על 67,700.

בעשור האחרון נרשמה עלייה גם במספר התלמידים בחינוך הערבי במנח"י, מ-40,000 תלמידים    ל-67,100 תלמידים. עלייה זו נובעת הן מהגידול הטבעי של האוכלוסייה והן מביקוש גבוה לבתי ספר עירוניים שבאחריות מנח"י. כמו כן בתי ספר שהיו שנים רבות פרטיים קיבלו מעמד של "מוסדות מוכרים שאינם רשמיים" על ידי משרד החינוך הישראלי, ותלמידיהם נכללים אף הם במצבת התלמידים של מנח"י.